בן אליעזר-זאב ורבקה. נולד ביום י"א באלול תרע"א (4.9.1911) בגוניונד (מחוז ביאליסטוק) שבפולין. מילדותו קיבל חינוך עברי מובהק - ראשיתו ב"חדר" והמשכו בבית-ספר "תרבות". בנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" ולאחר-מכן בקיבוץ ההכשרה "שחריה". בשנת 1929 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ המאוחד: מתחילה היה בפלוגת "הרצליה" ולבסוף השתקע באיילת-השחר ועבד כחקלאי. אחד מתפקידיו במשק היה עריכת היומן של איילת-השחר - ובתפקיד זה שימש במשך שנים רבות. בימי מצוקת-משקו יצא בשליחות הקבוצה לעבודת-חוץ ובנדודיו הגיע גם לסוריה וללבנון. מראשית בואו היה פעיל ב"הגנה". בימי מלחמת-העולם השניה התמסר לענייני-הרכש. הבולשת הבריטית עקבה אחריו אבל הוא נחלץ ממאסר על-ידי אנשי הפלמ"ח והסתתר מחוץ למשקו למעלה משנה. הוא נטה לענייני-ספרות, כתב סיפורים לילדים שפורסמו בתוספת השבועית לילדים של "על המשמר". כן היה כתבו של העיתון היומי "על המשמר". הוא שלח ידו גם בכתיבת רשימות ושירים, אבל בזמן החיפוש בחדרו הושמד חלק ניכר מכתב-היד שלו. עם קום המדינה שירת בצה"ל כרב-סמל פלוגתי ולאחר-מכן כקצין-תרבות. בשובו למשק עסק בהדרכת-נוער ומסוף שנת 1951 היה המא"ז במשק. השתתף בקורס-לקצינים. ביום העצמאות (ה' באייר) תשי"ב (30.4.1952) בשעת מילוי תפקידו נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באיילת-השחר. הניח אשה וארבעה ילדים. בשנת תשי"ג הוציא הקיבוץ המאוחד קובץ מעזבונו בשם "בחיק הגליל".